מחירה של בגידה

האם הגבר יכול לערער על החלטת הבורר? אם כן, למי?

לגבר במקרה דנן עומדות 2 אפשרויות בעניין הערעור על החלטת הבורר –

האחת – עפ"י חוק הבוררות – אם הגבר והאישה קבעו כי על הבורר לפסוק עפ"י הדין, יכולים הם להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות ברשות ביהמ"ש אם נפלה בו טעות יסודית, שיש בה כדי לגרום לעיוות דין. בערעור כזה ידון שופט אחד.

משמע – אם הגבר והאישה קבעו כי הפסיקה של הבורר תהא עפ"י הדין, הם יכולים היו להסכים כי יוכלו לערער על פסק הבוררות, במידה וביהמ"ש יתן רשות (יאשר זאת), וזאת במקרה של טעות משמעותית שנפלה בפסק הבורר, שגורמת לעיוות דין.

השניה – אפשרות נוספת העומדת לצדדים היא לקבוע כי פסק הבוררות ניתן יהיה לערעור בפני בורר אחר. וכך, פרקטית, יפנו הצדדים לבורר אחר שיוסכם עליהם (או שהוסכם עליו בעבר בהסכם עליו חתמו), על מנת שיכריע בעניין.

לסיכום – אם כן, אפשרות אחת היא לפנות לביהמ"ש – היה והדבר מתאפשר עפ"י ההסכם המקורי בין הצדדים. והאפשרות האחרת היא לפנות לבורר אחר על מנת שיכריע בעניין.

האם הליכי הבוררות נפוצים בין בני זוג לשעבר (בשונה מגישור/פישור)?

בין בנ"ז לשעבר ובנ"ז בכלל נפוצים בעיקר הליכים של גישור ופחות הליכי בוררות, אשר מאפיינים יותר את התחום האזרחי ובמיוחד העסקי. עם זאת, כשאנו עוסקים בסוגיות כספיות-רכושיות, יתכן ויחפצו הצדדים בהליך של בוררות, אשר הינו קצר, גמיש ויעיל יותר מההליך בביהמ"ש. לרוב, הפנייה תהא לגישור (הליך במסגרתו מסייע המגשר לצדדים להגיע לידי הסכם שהוא הנכון ביותר עבורם, תוך שימת דגש על צרכיהם של הצדדים).

האם בעקבות מקרה זה, כל אדם שחותם לבן/בת זוגו על נייר "מסתכן" בתביעה משפטית? האם בנ"ז יוכלו להחתים זה את זו על הסכמים לתשלום כספי במקרה של בגידה?

אם כן, ראשית דבר, השאלה היא כמובן על מה חותמים. שנית, אם כוונת הדברים היא לחתימה על מחוייבות שלא לבגוד שוב, שאם לא כן – ישולמו פיצויים לצד הנבגד, אזי הנני סבורה כי –

ראשית, אין כל תוקף משפטי להסכם מסוג זה.

שנית, נושאים מתחום המוסר אינם שפיטים כלל ועיקר – לא בפני בורר ולא במסגרת המערכת המשפטית.

שלישית, הסכם בין שניים אינו יכול להנהיג, להחיל או לאכוף ערכים – קל וחומר שלא אמות מוסר. קשה להשלים עם מצב בו יעוגנו עניינים של מוסר בהסכמים בין צדדים, בהם תינקט סנקציה בשל הפרת ערך או אמת מוסר.

רביעית, ההסכם הנדון הינו מנוגד לתקנת הציבור ומשכך בטל מעיקרו, אינו שפיט, וחורג ממתחם הסבירות בהיבט השיפוטי.

חתימה על נייר – על מחויבויות מסוג אחר – יכול ותהא מחייבת – כל עוד אינה עומדת בסתירה לתקנת הציבור. עצם החתימה על נייר או עריכת הסכם מסודר, אינה מעלה או מורידה לעצם מהות העניין. החשיבות היא לתוכן הדברים.

במקרה של יצירת הסכם בנושא שאינו יכול להיות שפיט כלל ועיקר ושאין למערכת המשפט כלים להתמודד עימו, הרי שממילא ברור כי לא יהא תוקף להסכם והוא יבוטל.

האם יוכל הגבר לבקש את ביטול פסק הבורר?

חוק הבוררות קובע כי הגבר יוכל לפנות לביהמ"ש ולבקש לבטל את פסק הבוררות בגין עילות שונות. אחת העילות בחוק היא כי תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור. וזה בדיוק מתאים למקרה זה – אין ספק כי פסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור שכן אין מקום להתערבות שיפוטית בענייני מוסר וערכים ומשכך הפסק יבוטל ואף להסכם אין כל תוקף משפטי. פסק הבורר לא יוכל לייצר תוקף משפטי להסכם זה, ואף לא בדיעבד.

מהו המעמד של בגידה בין בנ"ז על חלוקת הרכוש ותשלום מזונות אישה בביהמ"ש האזרחי?

בביהמ"ש האזרחי, לבגידה לא תהא השפעה על חלוקת הרכוש בין הצדדים. קיימת אפשרות לחלוקה לא שיוויונית בחוק, אך מטעמים אחרים. בחוק יחסי ממון אין סעיף "אשם" בשל בגידה, בגינה יחולק הרכוש באופן לא שיוויוני. החוק האזרחי אינו תר אחר "אשמים". עם זאת, במקרה בו נוצרו חובות לבנה"ז, עקב בגידתו של מי מהם, והדבר יוכח באופן וודאי בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יוכל להשית את אותם חובות על הצד הבוגד בלבד.

לעניין המזונות, אישה אשר בגדה, תפסיד את מזונותיה (במידה והדבר יוכח באופן חד משמעי) גם בביהמ"ש האזרחי, המחוייב לפסוק עפ"י הדין העברי בענייני מזונות. מדוע? – כי מזונות אישה נפסקים עפ"י הדין האישי – וזהו דין תורה. משכך, במקרה של בגידה, תפסיד האישה כאמור את המזונות המגיעים לה. במקרה בו תלויה האישה בבעלה מבחינה כלכלית, עשויה להיות לכך השפעה מרחיקת לכת.

מידת ההוכחה הנדרשת בביהמ"ש האזרחי תהא שונה מזו הדרושה בבית הדין הרבני. אין די בטענת הבעל כי אשתו "זנתה תחתיו". עליו להציג ראיות ברורות וחד משמעיות לבגידה הנטענת. יתכנו כמובן מקרים בהם ייפסקו מזונות אישה על אף טענות הבעל לבגידת אשתו בו.

במקרה בו בגד הבעל באישה, הרי שאין כל פגיעה בזכויותיו, כי אין לאישה כלפיו כל חיוב והוא אף לא יחוייב בסנקציה או פיצוי כלפיה.

באם "יוצאת האישה במעשי ידיה תחת מזונותיה", משמע – הינה עובדת ומתפרנסת די צרכה, הרי שממילא לא ייפסקו לה מזונות ואז אין לעניין הבגידה כל נפקות ברמה המשפטית.

לסיום – חשוב להדגיש, כי בגידה אינה פוגעת בכל מקרה בזכויות הילדים לקבל את המגיע להם עפ"י דין, לרבות מזונותיהם ומדורם.

מהו המעמד של בגידה בין בנ"ז על חלוקת הרכוש ותשלום מזונות אישה בבית הדין הרבני?

בגידה מוכחת של האישה בבית הדין הרבני תוביל לכך כי האישה תפסיד את מזונותיה, כתובתה ותוספת כתובתה. מידת ההוכחה הדרושה בבית הדין הרבני שונה מזו הנדרשת בביהמ"ש האזרחי. היה ואין האישה זכאית כי ייפסקו לה מזונות, שכן הינה משתכרת די לצרכיה, הרי שאין משמעות לבגידה לעניין המזונות ותפסיד היא את כתובתה ותוספת הכתובה.

לעניין חלוקת הרכוש, הרי שבעבר, אם הוכח כי אישה "זנתה תחת בעלה", היו מקרים בהם פסק בית הדין הרבני, כי הרכוש המשותף לא יחולק באופן שיוויוני וזכויות האישה ברכוש נפגעו. לפני מספר שנים, נקבע בפסק דין של בג"צ כי בגידה לא תהווה עילה לפגיעה בזכויות נשים ברכוש המשותף ואין עוד כל אפשרות לפסיקה מפלה מסוג זה.

עם זאת, באחד המקרים, אמנם חולק הרכוש באופן שוויוני, אך כדי להביע את מורת רוחו, נוכח הבגידה הנטענת לכאורה של האישה, פסק בית הדין כי האישה, תישא למשל בהוצאות החוקר הפרטי, ששכר הבעל על מנת לעקוב אחר האישה, ובכך למעשה פגע בזכויותיה, שכן ההוצאות היו גבוהות ביותר.

ולבסוף – באם תעלה טענה של בגידה מטעם הבעל, הרי שלא תוכל האישה, לאחר גירושיה, להינשא לגבר עימו בגדה בנישואים דתיים ואף לא להינשא מחדש לבעלה, ממנו התגרשה, שכן "אסורה היא על בעלה ובועלה".

לעומת זאת, גבר אשר בגד, יוכל לשאת לאישה את האישה עימה בגד לאחר גירושיו מאשתו. זאת ועוד, גבר אשר בגד, יוכל לבקש את מחילת אשתו, יוכל לבקשה כי יפנו יחד ליועץ נישואין וינסו לשקם נישואיהם ודבר הבגידה לא יהווה עילה לגירושי הצדדים.

האם עשויה להיות השפעה של הבגידה על זכויות המשמורת של מי מהצדדים?

בגידה של האישה לא תפגע בזכותה למשמורת על ילדיה. אמנם קיימת טענה רווחת שכך הם פני הדברים אך אין כל איום מסוג זה וזכות האישה להיות ההורה המשמורן לא תיפגע בשל בגידתה. כנ"ל גם באשר לזכויות הבעל למשמורת או זמני שהייה עם ילדיו – זכויותיו לא תיפגענה בשל בגידתו. חשוב לזכור, כי במידת הצורך ייעזר ביהמ"ש או בית הדין הרבני, בענייני משמורת וטובת הילדים, בתסקיר סעד ובהמלצות פקידת הסעד וכל מקרה ידון לגופו.

האם ביהמ"ש יוכל להתערב בהסכם וולונטרי שכזה, הנחתם בין בנ"ז, בקובעו כי מדובר בפגיעה בתקנת הציבור?

בהחלט כן. ההתערבות היא למעשה בפסק הבורר. הוא ניתן לביטול בגין העילה האמורה. התשובה ניתנה במסגרת תשובה לשאלה – האם ניתן לבטל את פסק הבורר? התערבות בהסכם יכולה להתקיים בהינתן מצב בו יגיש צד לביהמ"ש תביעה לביטול הסכם. במקרה דנן, כנראה שהחליטו הצדדים על מנגנון של בוררות ומשכך הפתרון יהא בביטול פסק הבורר, כאמור לעיל.