הסכם ממון – המדריך המלא

מהו הסכם ממון עפ"י חוק יחסי ממון?

סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג -1973 קובע כי: "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם ושינויו של הסכם כזה, יהיו בכתב". הסכם ממון, עפ"י החוק, הוא הסכם בין בני זוג העומדים להינשא והמתייחס ליחסי הממון ביניהם לאחר הנישואין – זהו הסכם הצופה פני עתיד.

הסכם ממון מול ההסדרים שבחוק יחסי ממון

במידה וחתמו בני זוג על הסכם ממון, הרי שהוראות ההסכם גוברות על התניות שבחוק יחסי ממון, והצדדים רשאים ליצור מערכת של עקרונות בדבר יחסיהם הרכושיים והכספיים, כפי רצונם. החשיבות שבעריכת הסכם ממון, המותאם לרצונות האישיים של בני הזוג, היא בכך שהדבר מאפשר מתן מענה ברור לצרכים של הצדדים וכן יש בכך כדי ליצור וודאות ובטחון באשר לעתיד לבוא.

עריכת הסכם ממון

בעת עריכת הסכם ממון, כדאי להיוועץ בעו"ד, שהינו מומחה בתחום, על מנת שניתן יהיה לשקול מהם הנושאים והתחומים בהם יעסוק הסכם הממון ומה יהיו העקרונות עליהם הוא יתבסס. כמו"כ, ישנה חשיבות לאופן ניסוח ההסכם. רצוי שהסכם הממון ינוסח בבהירות מירבית על מנת למנוע פתח לפרשנויות שונות של הצדדים להסכם. חשוב להבין היטב את הוראות ההסכם ולוודא שהינן עומדות בקנה אחד עם רצונות שני הצדדים גם יחד. שינוי של הסכם ממון, ייעשה ע"י שני הצדדים יחד, עליו להיות בכתב ולהיות מאושר ע"י ביהמ"ש או ביה"ד. במקרים חריגים, קיימת אפשרות להגיש תביעה לביטול הסכם (פירוט בהמשך).

מהי מטרת עריכת הסכם הממון?

הסכם ממון, אשר נחתם בין שניים אשר עומדים להינשא, עשוי, ביום מן הימים, לחסוך ולמנוע מן הצדדים כניסה מיותרת להליכים משפטיים מייגעים, באם יחליטו הצדדים להיפרד זה מזה, וכן הינו מבטיח, מבעוד מועד, כשהשלום שוכן במשכנם של השניים, כי ענייניהם יוסדרו ביניהם בדרך הוגנת ועל פי המתווה עליו הוסכם מראש. מעבר לכך, במידה ואחד הצדדים אמיד יותר ממשנהו, הרי שיש בעריכת הסכם הממון להבטיח לאותו הצד, כי במקרה של פירוד, הרי שיישאר בעלים של רכוש שהיה בבעלותו הבלעדית ערב הנישואין.

מתי ייערך הסכם הממון?

הסכם ממון אשר נערך ע"י צדדים נשואים, ייערך בכתב ועל ההסכם לקבל אישור ביהמ"ש או בית הדין הרבני. הסכם ממון אשר נערך ע"י צדדים ערב חתונתם, ייערך בכתב וניתן יהא לאשרו אף בפני נוטריון. בנ"ז החיים יחד כידועים בציבור ואינם מתכוונים להינשא, יוכלו לערוך הסכם בכתב, אשר יהא מחייב בחתימתו, אך הם רשאים לאשרו בפני ביהמ"ש או בפני נוטריון. לעניין ידועים בציבור, קיימת חשיבות בעריכת הסכם ממון, שכן לא חל עליהם חוק יחסי ממון בין בנ"ז, ושמכך קיימת אי-וודאות באשר לאופן חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פרידה. הסכם ממון שייערך ביניהם ייצור וודאות ובטחון בתחום הרכושי.

מהם היתרונות שבעריכת הסכם ממון?

בעריכת הסכם ממון, הרי שמבטיחים הצדדים, כי במקרה של פירוד ביניהם בעתיד, הרי שיוכלו הם לפרק את הקשר הכלכלי/רכושי באופן יעיל ומהיר יותר. מעבר לכך, הדבר מונע דאגות מיותרות לעניין אופן חלוקת הרכוש, הערכאה אשר תידון בעניינם של הצדדים ומניעת יכולת הסחיטה של אחד הצדדים את משנהו.

אישור ביהמ"ש כתנאי לתקפותו של הסכם ממון – בפסיקה

הפסיקה אינה חד-משמעית לעניין הכרה בתוקפו של הסכם ממון שלא אושר ע"י ביהמ"ש. מחד, יש הגורסים, כי אישור ביהמ"ש מהווה תנאי לתקפותו, ומאידך, כחריג, יש הסוברים, כי האישור הינו רובד נוסף להסכם שנערך ע"י בני הזוג, לפיכך, גם הסכם ממון שלא אושר ע"י ביהמ"ש יחשב לתקף עפ"י דיני החוזים או דוקטרינות תום הלב וההשתק, בכפוף לעובדה שמעת שחתמו הצדדים על ההסכם, הם פעלו על-פיו.

תוקפו של הסכם ממון – עפ"י החוק

כדי שהסכם ממון יהא בעל תוקף מחייב עליו להיות בכתב ולהיות מאושר ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה (או ביה"ד שלו סמכות שיפוט בענייני נישואין וגירושין של הזוג). הסכם ממון אשר נחתם טרם הנישואין, יכול שיאושר בפני נוטריון או בפני רשם הנישואין.

מה מטרת אישור ההסכם ע"י ביהמ"ש?

אישור ההסכם נועד להבטיח קיומה של גמירות דעת מצד שני בני הזוג, וזאת כדי למנוע תופעות לא רצויות המתלוות לאופן כריתת ההסכם בין בני זוג. לכן, נדרשת נוכחות שני הצדדים בביהמ"ש, שאם לא כן, לא יאשר ביהמ"ש את ההסכם כהסכם ממון מאחר ואינו יכול לבדוק את הבנתו והסכמתו של צד, כאשר אינו נוכח בדיון.

מה יבחן ביהמ"ש בטרם אישור ההסכם?

ביהמ"ש, טרם אישורו את הסכם הממון ומתן תוקף של פס"ד אמור לבחון בנוסף לזהות הצדדים להסכם, אף את רצונם החופשי ואת הבנת כל אחד מבני הזוג את משמעות ההסכם ותוצאותיו (סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בנ"ז). תקנות סדר הדין האזרחי מוסיפות, כי על ביהמ"ש להסביר לצדדים את משמעות ההסכם ולברר כי אכן נערך בהסכמה חופשית.

ביטול הסכם ממון

הלכה פסוקה היא, כי הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פס"ד ממזג בתוכו שתי "תכונות"; הסכם ופס"ד, המשליכות גם יחד על אופן ביטולו, שכן חלים עליו הן דיני החוזים והן דרישות דיוניות בקשר למעמדו כפס"ד.
הסכם ממון ניתן לביטול מכוח העילות הקבועות בחוק החוזים ו/או בחוק יחסי ממון. להרחבה לחצו כאן 

כך למשל, ניתן לבטל הסכם מן הטעם כי נפל פגם בהליך אישור ההסכם עפ"י חוק יחסי ממון

ע"מ 1242/04 פלוני נ' פלונית – ערעור על הליך אישור הסכם ממון – הערעור התקבל.

ביהמ"ש פסק כי:

א.  התערבות ביהמ"ש בהליך שיפוטי של הסכם ממון היא נדירה.

ב.  יש להקפיד על הדרישות המהותיות והפרוצדוראליות טרם אישור הסכם הממון.

ג.  יש להקפיד שבעתיים כאשר מדובר בהסכם חריג וחד-צדדי.

ד.  מתן תוקף של פס"ד לכל הוראות ההסכם, לרבות החריגות בהן, יכול שיצביע על אופן שימת הלב לתוכן ההסכם.

ה.  עדיף לדחות אישורו של הסכם למועד מאוחר יותר, לאחר שיתבררו התנאים לאישורו, מאשר הסכם במועד מוקדם, שיכול שיהיה בו משום יצירת סכסוך עצמאי.

ו.  אין חובה על ביהמ"ש לאשר כל הסכם וליתן תוקף של פס"ד לתוכנו.

ניתן לבטל הסכם מן הטעם של חוסר תום לב בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק החוזים, אשר לפיו על אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במו"מ לקראת כריתת הסכם.

עילה נוספת לביטול הסכם הינה מן הטעם של מרמה, טעות או הטעיה לפי סעיף 14 לחוק החוזים, הקובע כי ניתן לבטל חוזה עקב התקשרות בחוזה בטעות, אם הוכח, כי אלמלא הטעות לא היה אותו אדם מתקשר בחוזה, כשהצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך.

ניתן לבטל הסכם אף מן הטעם של עושק לפי סעיף 18 לחוק החוזים, הקובע, כי המתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני את מצוקת המתקשר, חולשתו (השכלית או הגופנית) או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.