מסוגלות הורית

מקרה הרצח המזעזע של שלושת הילדים בנתניה מעלה שאלות קשות נוכח תפקודה של המחלקה לשירותים חברתיים בכפר יונה; שהרי היה מדובר באב, אשר היה מוכר היטב הן לשירותי הרווחה, הן למשטרה והן לגורמים טיפוליים. אותו אב היה מאושפז מספר פעמים בבית חולים פסיכיאטרי ואישפוזו האחרון, משך 5 חודשים, נסתיים לפני חודשיים בלבד. מדובר באדם שנקט באלימות הן כלפי אם ילדיו והן כלפי המאהבת שהיתה לו משך תקופת הנישואין. סכסוך משמורת נתגלע אף בינו לבין אם ילדיו.

על גורמי הרווחה, שהיו מעורבים בפרשיה, היתה מוטלת החובה לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לשמירת טובתם של הילדים הקטינים והגנה עליהם. בנסיבות הנ"ל, מצופה היה כי באם יאושרו זמני שהייה בין האב לילדים, הרי שאלו יהיו בפיקוח בלבד, תחת עינם הפקוחה של פקידי הסעד בשירותי הרווחה. שהרי מוכר לנו המקרה, בו למרות קיומם של זמני השהייה בפיקוח, הצליח האב להצית את שני ילדיו למוות בשירותי הרווחה, עת שיצאה לרגע מן החדר פקידת הסעד שהייתה אמורה לפקח על המפגש.

אם כן, נקיטת משנה זהירות ומתן הוראה על זמני שהייה בפיקוח בלבד, הינם כורח המציאות במקרים מסוג זה. ביהמ"ש לענייני משפחה נוהגים לאמץ באופן מלא את המלצות פקידי הסעד במקרים אלו. חשוב לציין, כי אף במקרים חמורים פחות, במקרים בהם ננקטה אלימות בין בנה"ז בלבד, במסגרת הליך גירושין או כל סכסוך אחר, הרי שנוקטות הרשויות צעדים להבטחת שלומם של הילדים ובין היתר, קביעת זמני שהייה בפיקוח, אשר יכול ויורחבו רק לאחר תקופה בה נצפה קשר בריא בין ההורה הלא משמורן לבין הילדים וכן דווח על רגיעה בעימות בין ההורים. גם אז, הרחבת זמני השהייה תהא הדרגתית ולא מיידית. ממילא ברור, כי לא יאושרו מיד זמני שהייה רחבים – קל וחומר שלא יאושרו זמני שהייה עם לינה.

האם אב, אשר השתחרר מאשפוז פסיכיאטרי משך 5 חודשים, אשר בעברו תלונות למכביר בדבר אלימות פיזית ומילולית, אשר אושפז גם בעבר – הוא האב שיקבל שלושה ילדים קטינים חפים מפשע לזמני שהייה מלאים הכוללים לינה? שלא תחת עינם הפקוחה של פקידי הסעד? ממילא ברור, כי אירע כאן מחדל נורא, שגבה את חייהם של שלושת הילדים הקטינים.

אם כן, אילו שיקולים ישקול ביהמ"ש במסגרת סכסוכי משמורת?

עקרון העל החל בכל ההליכים הנוגעים לילדים הינו עקרון טובת הילד, אשר בשנים האחרונות כולל יותר ויותר אף את רצונו של הילד, המקבל ביטוי בהתאם לגילו של הילד ולנסיבות העניין.

מסוגלות הורית

מסוגלות הורית עניינה בבחינת יכולתם של ההורים להעניק לילדיהם סביבת חיים רגועה, שקטה, בטוחה ויציבה הן מהבחינה הפיזית והכלכלית והן במישור הרגשי. בחינת המסוגלות ההורית כוללת ראיון קליני עם כל אחד מן ההורים ויתכנו מבדקים נוספים המספקים מאפיינים אישיותיים לגבי הנבחנים. ניתוח האישיות נגזר מן הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. בחינת המסוגלות ההורית בהחלט כוללת בתוכה התייחסות גם למצבו הרגשי והנפשי של ההורה, כאשר יכולה אף להינתן המלצה לאבחון מטעם מומחים מתחום אחר – למשל, בדיקת פסיכיאטר וכיוצ"ב.

כשירות של הורה

בהחלטה בדבר כשירותו של הורה, הרי שניתן להיעזר ב:

ראשית – בדיקת מסוגלות הורית.

שנית – הזמנת תסקיר סעד – במסגרתו יפגוש פקיד הסעד את שני ההורים וכן את הילדים ואף יצפה באינטראקציה ביניהם בסביבת מגוריהם הטבעית.

שלישית – ניתן לבקש כי אחד הצדדים יעבור אבחון פסיכיאטרי.

רביעית – מינוי מומחה – ביהמ"ש יכול להורות על מינוי מומחה (פסיכולוג, פסיכיאטר או כל מומחה אחר) למתן חוות דעת בעניינם של ההורים, בדבר מצבם של הילדים, היחסים בינם לבין ההורים, האינטראקציה בין ההורים, יכולת ההורה המשמורן לאפשר קשר ולשמור על הקשר בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן ועוד.

דוגמאות מן הפסיקה

כך למשל, במקרה שנדון בתמ"ש 28081/00, בביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים, ניתנו 4 תסקירי סעד, חוות דעת של פקידי סעד ועובדים סוציאליים, חוות דעת פסיכיאטריות לשני ההורים ואותם מומחים אף נחקרו בביהמ"ש על חוות הדעת שניתנו על ידם. באותו מקרה, הגישה האם תביעה לקבלת המשמורת על שלושת ילדיה. אותה אם עברה תאונת דרכים קשה, שלאחריה היתה מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, אולם התאוששה, היתה מטופלת ונקבע ע"י כל המומחים בתיק כי הינה כשירה ומסוגלת לטפל ולגדל את שלושת ילדיה. האב, באותו מקרה, ניסה לעשות כל שביכולתו על מנת לקבל את המשמורת על הילדים.

מעניין לציין, כי באותו מקרה, ניסה האב להשתמש בילדים ככלי לניגוח האם ואף היה מקליט אותם תוך שהסב להם נזק נפשי כבד. ביהמ"ש קבע, במהלך הדיונים, כי עד אשר לא יחדל האב מן ההקלטות של ילדיו מכל סיבה שהיא, הרי שזמני השהייה בינו לבין הילדים יתקיימו בפיקוח.

אם כן, עיניינו הרואות, כי לא נדרש אישפוז פסיכיאטרי או תלונות בדבר אלימות על מנת שיקבע ביהמ"ש זמני שהייה בפיקוח. במקרה הנ"ל, קבע ביהמ"ש הסדרים בפיקוח רק נוכח העובדה כי האב הקליט את ילדיו וניסה לעשות בכך שימוש נגד אימם בביהמ"ש.

אם כן, בפני ביהמ"ש למשפחה קשת רחבה של חוות דעת וכלים המשמשים אותו בטרם שיתן החלטה בדבר משמורת ו/או זמני שהייה. בחינה מקיפה של מצב הדברים, מינוי מומחים שונים וקבלת חוות דעתם נותנת בידי ביהמ"ש את התשתית העובדתית והראייתית הדרושה לקבלת החלטתו.

במקרה אחר, אשר נדון בת"פ 040403/99, בפני כב' השופטת רוטלוי בביהמ"ש המחוזי בת"א, דובר באב שנקט אלימות פיזית ומילולית כלפי ילדיו. הפסקת האלימות הושגה בין היתר עקב הנתק בין האב לילדים והסדרת הביקורים ביניהם במרכז קשר בפיקוח אנשי מקצוע.

במקרה אשר נדון בתמ"ש 19540/07, בפני כב' השופטת נילי מימון בירושלים, מונה פסיכיאטר מטעם ביהמ"ש לבחינת מסוגלותם ההורית של שני ההורים ולבחינת האינטראקציה ביניהם לבין ילדם המשותף. לשני ההורים היו חולשות מסויימות באישיותם, אך ניכר היה כי האם נמצאה מתאימה יותר להיות ההורה המשמורן וכך נקבע, תוך קביעת זמני שהייה לאב, שילכו ויתרחבו בהתאם לגילו של הילד.

במקרה אחר, בו פסקה כב' השופטת מילר בתמ"ש 76880/99, הסתמך ביהמ"ש בעיקר על חוות דעת פסיכודיאגנוסטית שניתנה ע"י מכון נעמן. חוות הדעת כללה ניתוח אישיות של כל אחד מההורים והסבר על דרכי התנהגותם לאור נתוני אישיותם. בנוסף כללה חוות הדעת את צרכי הקטינה ונסקרה יכולתו של כל אחד מההורים לספק צרכים אלו. באותו מקרה, עפ"י חוות הדעת, לשני ההורים היו ליקויים במסוגלות ההורית. הבחירה לא הייתה בחירת "ההורה האידיאלי", כי אם בחירת ההורה שיכול לתרום יותר ולהזיק פחות. הקטינה נותרה במשמורת האב. עוד נקבע, כי במידה ותשלים האם הטיפול והשיקום לו היא נזקקת ותעבור להתגורר בסמוך למקום מגורי האב, הרי שיהיו לה זמני שהייה נרחבים מאלו שהיו לה עד לאותו מועד.

מהן הבעיות הכרוכות בשימוש במבחני מסוגלות הורית?

בדיקת המסוגלות ההורית נערכת לרוב בידי פסיכולוגים קליניים. ביהמ"ש לענייני משפחה מורה על עריכת בדיקה זו במסגרת סכסוכי משמורת בין ההורים. הקריטריונים למבחנים אלו אינם ברורים וההכרעה הופכת אף קשה יותר מקום ששני ההורים נמצאים כשירים ואז נדרש ביהמ"ש לקבוע מי יהא משמורן טוב יותר עבור הילדים או יזיק פחות להתפתחותם.

חשוב לזכור, כי ישנה חשיבות מכרעת לרקע לעריכת מבחנים אלו, נסיבות המקרה, סיבת ההפניה ומאפייני האישיות של כל אחד מן ההורים. כל אלו הינם בעלי השפעה קריטית על אופן עריכת המבחנים, משך המבחנים והתוצאות המתקבלות בסופו של תהליך הבדיקה.

השאלה הנשאלת היא – האם מבחנים שנעשים להורים, מחוץ לסביבתם הטבעית, במרחק מן המקום בו גדלים הילדים, מבלי שנבחנת האינטראקציה בינם לבין הילדים באופן שוטף ועל פני זמן – האם אלו מבחנים שיכולים להעיד על היכולת האמיתית וה"מסוגלות" של אותו הורה שנבחן לגדל כיאות את ילדו ולספק לו את צרכיו הפיזיים והרגשיים גם יחד?!

שאלות ותשובות

איך נקבעים זמני שהייה להורים שנויים במחלוקת?

כאמור, ביהמ"ש יסתייע בטרם שיכריע בסוגיות מורכבות אלו, בחוות דעת של מומחים בתחומים שונים – פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, פקידי סעד, מכונים שעוסקים בתחום ועוד – על מנת לקבל תמונה רחבה בדבר נסיבות המקרה, מאפייני האישיות של ההורים וכיוצ"ב.

מה מנחה את ביהמ"ש בבואו לקבוע זמני שהייה להורים שנויים במחלוקת?

עקרון העל שהינו נר לרגליו של ביהמ"ש הינו עקרון טובת הילד. תפקידו של ביהמ"ש הוא להגן על הילד. קולו של הילד נשמע יותר ויותר בשנים האחרונות בביהמ"ש – בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות גורם שלישי, המתרשם מרצונו של הילד, מיחסיו עם הוריו, מסביבת המגורים בה הינו מתגורר וכו'. ביהמ"ש יבחן, כאמור, מי יספק לילד באופן מיטבי את צרכיו, מי יהא מסוגל לדאוג לשמירת הקשר עם ההורה הלא משמורן, מי יוכל לתת לילד סביבת חיים יציבה, רגועה ושלווה – כשטובת הילד היא השיקול הראשון במעלה.

האם מבחני מסוגלות הורית כוללים התייחסות למצבו הנפשי/רגשי של ההורה?

כאמור לעיל, במסגרת מבחנים אלו נבחנת יכולתו של ההורה לספק לילדו את צרכיו הפיזיים/חומריים לצד צרכים רגשיים/נפשיים. ממילא ברור, כי המבחנים כוללים התייחסות לעניין מצבו הרגשי/נפשי של ההורה, שכן יש בכך כדי להשפיע באופן ניכר על יכולתו של אותו הורה לספק את הצרכים של ילדו.

 האם בני משפחה שנרצחו ילדיהם יכולים לתבוע את המדינה, לאחר ששירותי הרווחה קבעו כי הורה – שלבסוף רצח את ילדיו – היה "כשיר" לקבל הילדים לזמני שהייה ללא פיקוח?

התשובה על כך הינה בחיוב.

התרשלות גורמי הסעד והרווחה מהווה עילת תביעה להגשת תביעה כנגד מקבלי ההחלטות במקרה ספציפי בו קיים היה חשש לפגיעה בשלומם של הילדים, נוכח רקע פסיכיאטרי של מי מההורים, תלונות חוזרות ונשנות בגין אלימות, תלונות בדבר ניכור הורי, מקרים בהם הילדים משמשים כלי לניגוח בידי ההורים, אשר מצויים במשבר עמוק.

 אילו כלים משפטיים עומדים בפני הורה החושש לשלום ילדיו?

ראשית – במקרה של אלימות – הרי שפתוחה הדלת בפני אותו הורה לפנות למשטרה על מנת לקבל סיוע והגנה ואף הוצאת צו הרחקה של ההורה האלים מבית המגורים.

שנית – ניתן לפנות בבקשה למתן צו הגנה לביהמ"ש לענייני משפחה.

שלישית – ניתן להגיש תביעת משמורת ובמסגרתה, להגיש, כאמור, בקשה למינוי פקידת סעד, לקבלת חוו"ד פסיכיאטרית, מינוי כל מומחה אחר, בדיקת מסוגלות הורית ועוד.

אם כן, פתוחה הדרך בפני הורה החרד לשלום ילדו לפנות לרשויות או לערכאה שיפוטית על מנת לקבל את ההגנה והסיוע הדרושים לשמירה על ילדו, כפי שאף מחייבו החוק.

 האם ניתן לנקוט צעדים חד-צדדים נגד הורה בעל עבר "בעייתי" לעניין מפגשים שלו עם הילדים?

אם כן, ניתן לנקוט בכל הצעדים האמורים לעיל. כמו"כ, במידה ומדובר בזוג פרוד, המתנהלים לפי הסדר הכולל ביקורים של ההורה הלא משמורן, ממנו קיים החשש, הרי שניתן לדרוש כי הביקורים יתנהלו במרכז הקשר ובפיקוח צמוד. יש בכך כדי להפחית את החשש לשלומו של הילד ובטחונו. לרוב, במקרים מסוג זה, ימנה ביהמ"ש פקיד סעד למתן תסקיר סעד בעניינה של אותה משפחה, במסגרתו יינתנו אף המלצות בדבר זמני השהייה, שלרוב יאומצו ע"י ביהמ"ש.