גישור – מהו הליך גישור ולמי הוא מתאים?

מדוע עדיף לפנות להליך גישור בגירושין?

בעשור האחרון גדל מספר המתגרשים בישראל במידה ניכרת. הגישה המשפטית המסורתית הינה גישה המעודדת יריבות וניגודים, ועל כן אינה מועילה לזוגות כלל. הליך הגירושין כרוך בעלויות כספיות ניכרות וגם בקושי רגשי לבני הזוג. הניסיון, המצטבר ברחבי העולם, מלמד כי הגישה המשפטית המסורתית מסלימה את הסכסוך מעודדת ניגודים ויריבות ואינה מועילה לבני הזוג ו/או לילדיהם.

הליך הגישור מהווה מסגרת מתאימה לפירוק נישואין, בהיותו ממתן קונפליקטים ומעודד שיתוף פעולה. תהליך הפרידה יהא פוגע ומכאיב פחות אם ימנעו בני הזוג ממאבק משפטי. במקרים בהם נעשה גישור לזוג עם ילדים, השימוש בגישור יכול למנוע את החוויה הקשה של מלחמה בתוך הבית, את הדילמה של הנאמנות הכפולה ואת המתח המתמשך הכרוך בניהול הליך משפטי.

בד"כ הליך הגישור הינו מהיר ויעיל, ויחסוך עלויות של ייצוג משפטי וניהול דיונים. הצדדים שולטים בקצב התהליך וכמו כן נשמרת פרטיותם.

שיתוף הפעולה בין ההורים שנפרדים מקל על הילדים להסתגל לחיים החדשים.

למי מתאים הליך הגישור בגירושין?

הגישור מתאים לבני זוג, שהשלימו עם רעיון הפרידה ומוכנים להתקדם לקראת המצב החדש. לשם כך נדרשים תום לב ובשלות לפרידה. נדרש רצון אמיתי ליישוב הסכסוך בדרך מתקבלת על הדעת. נדרשת נכונות של שני הצדדים גם יחד לשקול פתרונות חלופיים תחת התבצרות בעמדות המוקדמות. נדרשת התחשבות הדדית בצרכיו של בן הזוג וברצונותיו על מנת להגיע להסדר הוגן.

מה יכול להכשיל את הליך הגישור בין בני הזוג?

• כאשר אחד מבני הזוג או שניהם מגלה חוסר רצון להיפרד בכלל או חרד מפני האפשרות להישאר לבד אזי סביר להניח כי הליך הגישור ייכשל.
• כאשר לבני הזוג יש היסטוריה ארוכה של מאבקים לאחר הפרידה, הכוללים מעורבות עו"ד, הליכים דיוניים בערכאות השונות צווי ביהמ"ש וכד', כל אלה תורמים להגברת המתח בין בני הזוג, להקשחת עמדות להגברת כעסים ולהסלמת היחסים. גישור בין בני זוג כאלה סביר להניח שלא יצלח.
• מקרים של הסתרת מידע,או מרמה בהליך הגישור.
• חוסר אמון בין בני הזוג.
• מקרים של אלימות במשפחה.

האם גישור יכול להתאים למקרים של אלימות במשפחה?

ככלל, מקרים בהם היתה אלימות – ובמיוחד אלימות פיזית ונפשית – לרוב לא יתאימו להליך גישור. זהו נושא שבעניינו מתקיים דיון מקצועי נוקב. הנושא אינו פשוט משום שהגדרת "אלימות במשפחה" כוללת דרגות שונות של עוצמה וסוגים שונים של אלימות (נפשית, פיזית מילולית וכלכלית). בחלק מהמקרים אין מקום לגישור בכלל, באחרים – דרושה שיטת עבודה מיוחדת, ובנותרים ניתן לערוך גישור, כאשר מובהר לצדדים כי אין כל מקום לאלימות כלשהי מטעם מי מהם משך הליך הגישור.

שיהיה ברור, האלימות עצמה אינה נושא למו"מ והטיפול בה יהיה באמצעות רשויות החוק, המשטרה והעזרה הנפשית. כמו כן חשוב שהמגשר שעובד עם משפחה כזו יהיה בעל כישורים מיוחדים.

חשוב שהמגשר יהא ער לסימנים של אלימות בין בני זוג מתגרשים, שכן עשויה להיות לכך השפעה על ניהול המו"מ.

רכיב האלימות שולל מן הקורבן את הרצון החופשי, האוטונומיה של הרצון החופשי של הצדדים היא מעקרונות היסוד של הליך הגישור. מערכת יחסים, בה נשלל הרצון החופשי של מי מהצדדים אינה מערכת יחסים המתאימה להליך גישור. במילים אחרות, התפיסה שבבסיס הגישור מושתתת כולה על רצון חופשי, בעוד שההתנהגות האלימה מבוססת על שלילת הרצון החופשי, ולכן יש מקרים בהם אין אפשרות ואין מקום לקיים הליך גישור.