עפ"י חזקת הגיל הרך, שמקורה בחוק, ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת אמם, במקרה של פרידת הוריהם. וועדת שניט המליצה כי הילדים לא יועברו אוטומטית לחזקת אמם, כי אם – כל מקרה יידון לגופו, וזאת כמובן במקרים שאין הסכמה בין ההורים. עוד המליצה הוועדה, כי יש לעודד הידברות בין ההורים באמצעות גישור ו/או יעוץ טיפולי, שיאפשר מימוש זכויות הילד בדרכי שלום, מבלי להידרש להתדיינות משפטית בעניינו. עוד הומלץ, כי לא יוזמן תסקיר סעד ע"י ביהמ"ש, על מנת למנוע התארכות הדיונים, אלא אם כן יהא צורך ממשי בתסקיר. הצעת הוועדה היא – כאשר לא הגיעו ההורים לידי הסכמות לעניין משמורת ילדיהם, יידרש כל צד להגיש לביהמ"ש הצעה להסכם הורות בעניין אופן מימוש אחריותו ההורית כלפי הילדים.
הוועדה דנה אף במושג האחריות ההורית והציע להסדיר בחוק מערכת יחסי גומלין בין הורים לילדיהם, כאשר החוק למעשה יקבע איך על ההורים לנהוג עם ילדיהם, על מנת להבטיח את שלומם. זכויות אלו נוגעות בכל תחומי החיים של הילד ומטרתן היא הבטחת שלומו ורווחתו של הילד, לרבות הקשר בינו לבין הוריו, לאחר פרידתם. לעניין האחריות ההורית, מציעה הוועדה כי יש לקבוע בחוק אף אפשרות להפעלת אמצעי אכיפה משפטיים, בהתאם לשק"ד ביהמ"ש, כלפי ההורה המפר את אחריותו ההורית, לרבות חיוב בפיצויים של ההורה המתרשל במילוי אחריותו ההורית.
צפו בעו"ד מתת פלסנר מתראיינת בנושא ביטול חזקת הגיל הרך
ראיון עם עורכת הדין מתת פלסנר על ביטול חזקת הגיל הרך
האם ביטול חזקת הגיל הרך יוביל לשיוויון בין אבות לאמהות?
עו"ד מתת פלסנר מתארחת בתוכנית "עושים סדר חדש" בנושא חוק חזקת הגיל הרך ומשמעויותיו
תוצאות ביטול חזקת הגיל הרך
שר המשפטים, יעקב נאמן, אימץ בתחילת שנת 2012 את מסקנות וועדת שניט והעביר את מסקנות הוועדה ליועמ"ש, לשם הכנת הצעת חוק בנושאים האמורים, בהתאם להמלצות הוועדה. רבים היו המבקרים את החלטת השר נאמן לאמץ את מסקנות וועדת שניט, מתוך חשש לפגיעה בנשים ובילדים, תוך הפיכת משמורת הילדים לקלף מיקוח בהליכי פרידה וגירושין.
במה דברים אמורים? מהן התוצאות האפשריות נוכח הביטול?
א. נשים ייאלצו להסכים לפשרות מרחיקות לכת על מנת לקבל הסכמת האב למשמורת אצל האם –
- הסכמה לדמי מזונות נמוכים עבור הילדים.
- הסכמה לויתור על מזונות אישה עד הגט.
- הסכמה לויתורים מפליגים בתחום הרכוש.
- הסכמה להסדרים בתחום המשמורת שאינם עולים בקנה אחד עם טובת הילדים.
ב. יתכן אף ויתור של נשים על משמורת הילדים בידיהן לצורך קבלת הגט מאת הבעל.
ג. חשוב לזכור, כי ישנם אבות רבים, המבקשים להיות מעורבים באופן פעיל ומשמעותי בחיי ילדיהם ויתכן כי ביטול חזקת הגיל הרך, יאפשר להם בקלות רבה יותר להגיע להסדר של משמורת משותפת ו/או לממש את אחריותם ההורים ביתר שאת. אולם, באם עסקינן בהסדר של משמורת משותפת, אשר נכפה על הצדדים, הרי שממילא ברור, כי יהא בכך כדי לפגוע בילדים, אשר נמצאים בעין הסערה, בעוד הוריהם נדרשים לתיאום מלא, הסכמה ותקשורת שוטפת, כשלעיתים רבות הינם נתונים בעיצומו של סכסוך משמעותי.
ד. אימוץ מסקנות הוועדה עשוי להוביל להתארכות משמעותית ומיותרת של סכסוכי משמורת בביהמ"ש, כאשר הילדים עשויים להיות חשופים בנקל לקונפליקטים בין הוריהם.
הגדלת הפער הכלכלי בין נשים וגברים
ארגוני נשים רבים קוראים להותרת המצב הקיים על כנו חלף אימוץ מדיניות המטה את הכף לטובת גברים, תוך הבעת חשש מהעמקת הפערים הכלכליים בין נשים לגברים וחוסר השיוויון בין המינים, כאשר הנפגעים המיידיים יהיו נשים וילדים. אותם ארגונים טוענים, כי רק לאחר שישרור שיוויון אמיתי בין נשים לגברים בישראל, ניתן יהא לדון בביטול חזקת הגיל הרך. עוד נטען, כי אימוץ מסקנות וועדת שניט, יוליד מצב בו "המשמורת" תהפוך לאמצעי לסחיטה כלכלית, דבר אשר יגביר את הסבל והפגיעה בילדים.
טרם נקבע מנגנון לחזקה חלופית
בין המבקרים את אימוץ מסקנות הוועדה, נטען אף, כי יישום המלצות וועדת שניט יבטל המצב הקיים מבלי שלמעשה נקבע מנגנון לחזקה חלופית. הביטול יפגע, כאמור, ביציבות ובתחושת הבטחון של הילדים, יוביל להתארכות הדיונים המשפטיים, יעצים את העימות בין ההורים ויפגע בילדים דרך הפחתה אפשרית של מזונותיהם. תוצאות אפשריות אלו יובילו לפגיעה ישירה ומיידית בטובתם של הקטינים המעורבים בדבר.
רצוי מול מצוי
כמו"כ, יש הטוענים, כי הוועדה עסקה רק במצב הדברים הרצוי, תוך התעלמות מן המצוי והקיים כיום. בישראל של המאה ה-21, לדין הדתי מקום של כבוד בכל הקשור לדיני המשפחה ועל פי דין זה אף באים הצדדים בברית הנישואין ומתגרשים. הדין הדתי מקנה לגברים כוח לעניין סידור הגט ובידם לקבוע באם יתגרשו הצדדים אם לאו. אימוץ מסקנות וועדת שניט, יוסיף קלף מיקוח נוסף למשוואת המחלוקות הקיימת ממילא, תוך מתן האפשרות לגברים לדרוש החזקה על הילדים, כתנאי לגירושין.
יתכן כי ההמלצות לביטול חזקת הגיל הרך מקדימות את זמנן וקודם לשינוי האמור, יתכן כי יש להנהיג בישראל נישואין וגירושין אזרחיים, דבר שיפחית את האפשרות לסחיטה של מי מהצדדים. מנגד, יש הטוענים כי ביטול החזקה יהיה צעד נוסף בדרך לשיוויון מלא בין אבות לאמהות וכי לא יהא זה נכון לחכות ליום בו ישרור שיוויון בין נשים לגברים ורק אז לדון בביטול החזקה.
זמני השהייה – מ"זכות" ל"חובה"
בהמלצות קיימות אף מספר נקודות אור, שהמרכזית שבהן, היא הפיכת זמני השהייה מ"זכות" ל"חובה" של אבות, כאשר הפרתם תגרור סנקציה כספית. במציאות הקיימת, לא ניתן לאכוף את קיומם של זמני השהייה בין אבות לילדיהם. משכך, במקרים רבים, מוטל רוב רובו של הנטל לטיפול, חינוך ודאגה לילדים על כתפי האם. השינוי האמור הינו מבורך הן כשינוי בתפיסה והן ברמה הפרקטית היומיומית, כאשר הנשכרים הם הילדים.
פתרונות חלופיים
ניתן לחשוב על הסדר קבוע של משמורת משותפת במקרה של פרידה ו/או גירושין, תוך מימוש הרעיון של אחריות הורית אמיתית משותפת וחלוקת הנטל באופן שווה בין הצדדים לטובת הילדים.
יש המציעים להותיר את ההסדר הקיים על כנו ובמסגרת זו לקבוע כי יהא פתח רחב יותר לביטולה, במקרה הצורך, תוך מתן אפשרות ריאלית לאבות לממש את הורותם ולהיות מעורבים בחיי ילדיהם.
השפעת ביטול חזקת הגיל הרך על מזונות הילדים
לביטול חזקת הגיל הרך ויצירת פתח לסכסוכי משמורת בכל הנוגע לקטינים, ישנה השפעה ישירה לכל הנוגע למזונות הילדים. בפסיקת ביהמ"ש נקבע זה מכבר, כי תחת הסדר של משמורת משותפת, ישא האב במזונות מופחתים ב-25% לעומת מזונות המשולמים לידי אם שהיא ההורה המשמורן. במקרה שקיבל האב את החזקה על ילדיו, הרי שלא תהא כל חבות בנשיאה במזונותיהם כלפי אמם, אך האב הוא אשר יישא בפועל בכל הוצאותיהם, בכפוף להשתתפות האם עפ"י יכולתה מדין צדקה (בהתאם להוראות הדין האישי). וכאמור לעיל, במקרה בו תילחם האם על משמורת הילדים, הרי שיכול וייעתר לכך האב, תוך הצבת דרישה לתשלום מזונות מופחתים בעבורם. אם כן, לביטול חזקת הגיל הרך תהא השפעה מיידית על גובה המזונות אשר ישולמו ע"י האב לילדים, תוך פתיחת פתח לסחטנות ופגיעה ישירה בילדים ובטובתם.
המצב בעולם
חשוב לציין, כי במדינות שונות בעולם, בהן בוטלה חזקת הגיל הרך זה מכבר, נתונים סטטיסטיים מלמדים, כי שיעור ניכר של הסדרי הגירושין הם הסדרים בהם רוב רובו של הנטל מוטל על כתפיהן של האמהות ואף אם ההסכם הכתוב דן בחלוקה שיוויונית של הנטל בין ההורים, הרי שציבור האמהות נושאות במרבית האחריות, בעודן ההורה המטפל העיקרי.
המצב המשפטי בתקופת הביניים
בתקופת הביניים, חזקת הגיל הרך הינה בתוקף וילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת אמם. יחד עם זאת, פרסום מסקנות וועדת שניט ואימוצן בידי שר המשפטים, יעקב נאמן, ממילא יכול ויביא לפסיקות ביהמ"ש ברוח המלצות הוועדה. יכול וביהמ"ש יהיו "פתוחים" יותר לקבל הסדרים ברוח המלצות הוועדה וכן יפסקו באופן המקנה לאבות אחריות הורית מלאה, תוך קביעת הסדרי משמורת משותפת, למשל. מבדיקת פסיקת ביהמ"ש, הרי שקיימת כיום עלייה ניכרת בהחלטות ופסקי דין הקובעים משמורת משותפת של שני הצדדים, וזאת אף במקרים קשים בהם קיימת עוינות גדולה בין הצדדים ותקשורת מינימאלית. ממילא ברור, שיש בכך כדי לפגוע פגיעה ישירה בילדים המעורבים.
תמ"ש 8309-06-11 – כב' השופט יהורם שקד – מיום 9.2.2012
עובדות המקרה
במקרה זה הוגשו תביעות משמורת הדדיות של ההורים באשר לבתם בת השנתיים. הוגשה גם תביעת מזונות.
ביהמ"ש פסק כי משמורת הקטינה תהא נתונה בידי האם, תוך קביעת זמני שהייה נרחבים לאב.
מתוך פסק הדין
1. כב' השופט יהורם שקד מצהיר כי הינו פוסק תוך התעלמות מחזקת הגיל הרך. זוהי פסיקה אמיצה ביותר, שהינה ברוח ביטול חזקת הגיל הרך. ביהמ"ש
מתרכז בבחינת טובת הילדה ואינו מוכן למסור המשמורת בידי האם אך בשל קיומה של חזקת הגיל הרך.
2. ביהמ"ש דן במציאות הישראלית העכשווית שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות, במסגרתה גובשה דוקטרינת חזקת הגיל הרך לפני כמה עשרות שנים.
ציטוט מספרו של כב' הנשיא אהרון ברק – "פרשנות במשפט".
3. מעורבות האב – ביהמ"ש מברך על מעורבותו הגבוהה של האב בגידול הבת הקטינה ומדגיש כי הדבר הינו לטובתה של הקטינה.
מברך על מעורבות גבוהה של אבות בכלל בישראל של שנת 2012.
4. חיזוק ללינת הילדה אצל אביה (אף שהמדובר בילדה בת שנתיים).
אם כן, ביהמ"ש פוסק לגמרי ברוח ביטול חזקת הגיל הרך.
ביהמ"ש אינו מאמץ את המלצות תסקיר הסעד במלואן וקובע את משמורת הקטינה בידי אמה, תוך קביעת זמני שהייה נרחבים לאביה והדגשת חשיבות מעורבותו הפעילה והיציבה בחיי הבת הקטינה.
מדובר בפסיקה אמיצה ומרחיקת לכת מבחינת הדרך – אף שהתוצאה הינה קביעת המשמורת בידי האם.
תמ"ש 3481-09 – כב' סגנית הנשיאה נילי מימון – מיום 28.4.2011
עובדות המקרה
במקרה זה הוגשו תביעות משמורת הדדיות של ההורים, כאשר האם ביקשה משמורת יחידנית, בעוד האב ביקש כי תיפסק משמורת משותפת. זאת, באשר לילדיהם בני ה-5.5 ושנתיים. נקבעו זמני שהייה מלאים לבן הגדול וחלקיים לבת הקטנה.
ביהמ"ש פסק כי משמורת הקטינים תהא נתונה בידי האם.
מתוך פסק הדין
- ביהמ"ש בחן את הסדר "המשמורת המשותפת" כברירת מחדל תחת חזקת הגיל הרך, תוך סקירת הדין האוסטרלי.
- ממחקרים שנערכו באוסטרליה עולה, כי מודל המשמורת המשותפת מתאים פחות לצרכיהם הייחודיים של ילדים בגיל הרך ועשוי ליצור עבורם אתגרים התפתחותיים לא פשוטים.
- ביהמ"ש קובע כי לא ניתן להתעלם מחזקת הגיל הרך, שעדיין קיימת בחוק וטרם בוטלה.
- ביהמ"ש מדגיש, כי אף שמסקנות וועדת שניט זכו להד תקשורתי נרחב, הדברים טרם עברו תחת ידו של המחוקק וטרם עוגנו בהסדר תחיקתי כולל.
- הדגשה לעניין מעורבות האב בחיי הילדים – חלוקת הזמנים אינה רק פונקציונאלית כי אם יש חשיבות לשהות ההורים עצמם עם הילדים. הכוונה לבילוי זמן איכות משמעותי עם הילדים.
אם כן, התוצאה היא זהה לתוצאה בפסק דינו של כב' השופט יהורם שקד, אולם הדרך שונה והנימוקים שונים. כב' סגנית הנשיאה נילי מימון מדגישה כי חזקת הגיל הרך עודנה חיה ונושמת כחלק מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בעוד שכב' השופט יהורם שקד מתעלם מקיומה של חזקת הגיל הרך ופוסק עפ"י עקרון טובת הילד.
בכל פסקי הדין העוסקים במשמורת ילדים, עקרון טובת הילד עובר כחוט השני ומהווה עקרון על. יחד עם זאת, מעניין לקרוא ההנמקות בפסקי הדין השונים, שחלקן הינן ברוח אמיצה של ביטול החזקה.
תמ"ש 9892/01 – כב' השופט יעקב כהן – מיום 5.8.2004
עובדות המקרה
הדיון נסב סביב השאלה – האם יש לשנות את הסדר המשמורת המשותפת בין הצדדים, שהינם גרושים, ולהעביר את המשמורת הזמנית על ילדיהם לידי האב?
ביהמ"ש פסק כי משמורת הקטינים תועבר לידי האב.
מתוך פסק הדין
1. אמת המידה העליונה בקביעת משמורת הילדים הינה טובת הילדים.
2. במקרים בהם מדובר בילדים רכים בשנים, חזקת הגיל הרך מהווה שיקול נוסף בבדיקת מאזן היכולת ההורית אך לא שיקול יחיד, המוביל לקביעת ההורה המשמורן.
כב' השופט פורת – ע"מ (ת"א) 1125/99 שינוי במעמדה של חזקת הגיל הרך עקב:
א. חלוף השנים.
ב. השינויים שחלו במציאות החברתית.
3. במקרה דנן, נסתרה חזקת הגיל הרך, ונקבע כי טובת הקטינים תמומש בהיותם במשמורת אביהם, תוך קיום קשר אינטנסיבי עם אמם. על אף גילם הרך של הילדים, קיומה של החזקה לא היווה מכשול לקביעת משמורת הילדים בידי האב.
4. ניתנה לאב משמורת קבועה, באופן שיקנה לילדים בטחון ויציבות בעניין מקום מגוריהם העיקרי ובעניין הסמכות ההורית הדומיננטית יותר לקבלת החלטות ואחריות באשר לאורחות חייהם.
קיימת מגמה, לפיה יותר ויותר שופטים מוכנים ללכת צעד נוסף קדימה וליתן המשמורת או זמני שהייה נרחבים בידי אבות, וזאת אף נוכח המציאות הנוכחית בשנות האלפיים בישראל, במסגרתה, אכן קיימת מעורבות גבוהה של אבות בגידול ילדיהם וחינוכם.
תמ"ש 12148-04-10 – כב' השופט אסף זגורי – מיום 28.4.2011
עובדות המקרה
ילד בן 8, ילדה בת 4. התקיים הסדר של משמורת משותפת לגבי הילדים.
האם הגישה תביעה לקבוע המשמורת בידיה ולאפשר לה לעבור מאזור הצפון למרכז בשל עבודה ובשל הקרבה לבית מגורי הוריה. בפני ביהמ"ש היו מונחות 2 חוו"ד סותרות – כל אחת תומכת בעמדת מי מהצדדים.
ביהמ"ש פסק כי הקטינים יוותרו במשמורת משותפת של הצדדים ולא יותר מעבר האם לאזור המרכז.
מתוך פסק הדין
1. דרך המלך הינה הדרך של משמורת משותפת – "המגמה הנוהגת כיום במשפטנו הינה כי דרך המלך הינה קביעת משמורת משותפת, היכן שקיימים תנאים אשר מאפשרים זאת…". קטע מס' 1
2. חזקת הגיל הרך היא רק אחד השיקולים הנשקלים ולא השיקול הבלעדי. קטע מס' 2
כך סבורה אף כב' השופטת נילי מימון, כך סבר כב' השופט יעקב כהן, וזאת בשונה מפסיקתו של כב' השופט יהורם שקד, שפסק תוך התעלמות מחזקת הגיל הרך והתחשבות מירבית בטובת הילד, עם דגש על חשיבות למעורבות האב בגידול וחינוך ילדו.
3. תחת ו/או לצד חזקת הגיל הרך, נכון היה לבחון את חזקת "ההורה המטפל". קטע מס' 3
חזקת הגיל הרך היא אמנם אחד השיקולים אך לא שיקול מרכזי ויחיד. טובת הילד הינה עקרון על.
עפ"י פסק הדין – דרך המלך היא דרך המשמורת המשותפת – ככל שהדבר אפשרי עפ"י נסיבות העניין. עומד בסתירה למסקנות המחקרים האוסטרליים, לפיהם, כאשר מדובר בגיל הרך, יתכן שמדובר בהסדר, המציב בחובו אתגר לא פשוט בעבור הילדים. – ככל שהדבר אפשרי עפ"י נסיבות העניין. עומד בסתירה למסקנות המחקרים האוסטרליים, לפיהם, כאשר מדובר בגיל הרך, יתכן שמדובר בהסדר, המציב בחובו אתגר לא פשוט בעבור הילדים.
