פלוני ואלמונית הכירו והתאהבו. פלוני הוא ישראלי שהתגורר בחו"ל ואלמונית, ישראלית, המתגוררת בארץ. לאחר שהציע לה נישואין וזו נענתה בחיוב, עשה פלוני מספר פעולות, כשלבסוף תכנן לחזור ארצה. הצדדים אף החליטו להביא ילד לעולם ואלמונית נכנסה להריון. כעבור מספר חודשים, הודיעה אלמונית לפלוני כי ברצונה לבטל החתונה וכי ביצעה זה מכבר הפלה.
מקרה דומה נדון לפני שנים מספר בביהמ"ש בישראל וזאת בעקבות תביעה שהגיש תובע כנגד נתבעת בעילה של הפרת הבטחת נישואין. ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע כי בנסיבות מסויימות, הבטחת נישואין הינה חוזה מחייב, אף שלא ניתן לאכוף חוזה מסוג זה. הפיצויים שניתן לפסוק לנפגע אינם מוגבלים לפיצויים בגין נזקים כספיים מוחשיים וניתן לפסוק גם פיצוי כללי בשל סבל, עוגמת נפש וצער. יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי הסכומים שייפסקו במקרים מסוג זה יהיו לרוב סכומים צנועים. במקרה המתואר, פסק ביהמ"ש כמה עשרות אלפי שקלים בגין הנזק הממוני והנזק הלא ממוני.
מהי הפרת הבטחת נישואין?
כאמור, הבטחת נישואין הוכרה בישראל כחוזה מחייב, שעל המפר אותו יכול ותוטל חובת פיצוי. נטל ההוכחה מוטל על הטוען כי המדובר בהבטחת נישואין ממשית ומחייבת, אשר הופרה בידי הצד האחר. במקרים מסוג זה יבחן לרוב ביהמ"ש את מערכת היחסים בין הצדדים, את נסיבות המקרה והאם השתכללה אותה הבטחה להינשא כדי חוזה מחייב מכוח דיני החוזים.
סוגיה נוספת שעולה בהקשר זה היא סוגיית היקף הפיצוי ומהותו. האם ייפסקו פיצויים רק בשל נזק כספי מוכח או שמא נזקים שאינם ממוניים כגון – צער, אכזבה, בושה, עגמת נפש וכו' – יבואו אף הם בגדר הנזקים בגינם ייפסק ע"י ביהמ"ש פיצוי? וכן, מה יהא גובה הפיצוי שראוי לפסוק במקרים מסוג זה?
במרבית המקרים המגיעים לפתחו של ביהמ"ש, המדובר בגברת, שפגשה אדון, אשר הבטיח ובחר שלא לקיים. יש הרואים קושי בכניסה לעולם דיני החוזים, כאשר עסקינן במערכת יחסים זוגית בין שניים, אשר השתכללה כדי התחייבות להינשא. האמנם דיני החוזים מתאימים לדון בתחום אינטימי ורגיש זה?!
חשוב להבין, כי אין זה מסוג התביעות שביהמ"ש שש לפסוק בגינן פיצויים ובמקרים רבים נדחות תביעות אלו והצד התובע אף מחוייב בנשיאה בהוצאות המשפט. אם כן, לא כל ביטול של חתונה מסתיים בהתדיינות משפטית בעלת תוצאות אופרטיביות כנגד מפר הבטחת הנישואין.
הביקורת כנגד השימוש בעילת הפרת הבטחת הנישואין נשמעת לא פעם. יחד עם זאת, חשוב לדעת, כי ההכרה בעילת תביעה זו קיימת בפסיקה הישראלית מזה שנים רבות. פסיקה זו, אשר הכירה בהבטחת הנישואין כחוזה מחייב, משקפת למעשה מודעות גבוהה לצרכים חברתיים, משפטיים ומוסריים ליתן תוקף להבטחות בין שניים, אף אם הן מצויות בעולם הרגש האישי. צרכים אלו מקבלים משנה תוקף ומתחזקים, כאשר הצד הנפגע שינה מצבו לרעה, עזב מקום מגורים ו/או עבודה, השקיע משאבים ניכרים וכל זאת נוכח הסתמכותו על הבטחת הנישואין.
