גביית חוב מזונות באמצעות ההוצאה לפועל

כיצד נקבעים מזונות הילדים?

חובתו העיקרית של אב היא לכלכל את ילדיו. האב מחויב במזונותיהם גם אם הוא עני, מחוסר הכנסה או אפילו מצב בו אין הוא מסוגל לספק את צרכיו הוא. חובתו לזון את ילדיו קודמת לכל. במצב בו אין הסכמה בין הצדדים לגבי גובה המזונות, יחול על אב יהודי הדין האישי. הדין האישי מבחין בין "צרכים הכרחיים", צרכים קיומיים בהם נושא האב לבדו, לבין "צרכים מדין צדקה" – בהם נושאים ההורים יחד.

הצרכים ההכרחיים כוללים: מזון, הנעלה ומדור לקטין, צרכים רפואיים. כמו"כ, מחויב האב לשלם דמי טיפול בילדים (בין אם האם מטפלת בהם ובין אם מטפלת). צרכים אלה עומדים כיום על כ-1,300 ₪.

צרכים מדין צדקה: חוגים, הוצאות חינוך, צעצועים, חופשות, בילויים, חלקם של הילדים בהוצאות רכב, עוזרת וכיוצ"ב. באלו יחויב האב רק אם יש ביכולתו, ובהתחשב ברמת החיים אליה הורגלו הילדים.

מתי תחויב האם במזונות ילדיה? – האם מחויבת במזונות ילדיה רק אם ידה משגת, לאחר שסיפקה את צרכיה היא, ובאם יוכח כי מצבה הכלכלי מאפשר זאת. לצורך כך נבחנת הכנסתה ממשכורת והאם היא נהנית מהכנסה מפירות נכסים שונים (שכ"ד למשל).

האם המזונות נשארים קבועים לאורך כל תקופת החיוב במזונות?

חיוב האב במזונות ילדיו משתנה עפ"י גילם:

• עד גיל 6: חבותו מוחלטת מדין תורה. חיוב זה תלוי אך ורק בצרכי הילד, ואינו מתחשב ביכולתו הכלכלית של האב.
• גיל 6-12: האב נושא לבדו בצרכים ההכרחיים (מכוח תקנות חכמים ותקנות הרבנות הראשית). בצרכים שמעבר להכרחיים, נושאים ההורים שווה בשווה.
• גיל 15 ואילך: חיוב מדין צדקה בלבד, המתחלק בין ההורים עפ"י הכנסתם הפנויה.

האם פס"ד למזונות הינו סופי?

פס"ד למזונות לעולם אינו סופי, ובאם יוכח שינוי נסיבות מהותי לאחר הגירושין ניתן יהא לדון בסוגיה מחדש.

מהו שינוי נסיבות מהותי?

לאחד ההורים שנישא מחדש – נולד ילד, פיטורין, התעשרות וכיוצ"ב.

באם ההורים הסכימו בהסכם גירושין על סכום כלשהו, ללא שנערך דיון מעמיק בנושא, בו נלקחו בחשבון כל צרכי הילד ונבחנה טובתו, הרי שניתן להגיש תביעת מזונות חדשה בשם הקטין, גם מבלי שיוכח שינוי נסיבות מהותי.

גביית מזונות דרך המוסד לביטוח לאומי (המל"ל)

חוק המזונות (הבטחת תשלום) נועד לסייע לאישה (הזוכה) ולילדיה, שבידיהם פס"ד למזונות, אשר אינם מקבלים את התשלום מהחייב בהם. לדמי מזונות מן המל"ל זכאים אישה או ילד, תושבי ישראל, שבידיהם פס"ד למזונות מן החייב במזונות, ובלבד שהחייב היה תושב ישראל ביום מתן פסה"ד, או שהיה תושב ישראל לפחות 24 חודשים מתוך 48 החודשים שקדמו למתן פסק הדין.

המל"ל משלם לזוכה תשלום חודשי, וגובה מן החייב את הסכום שחויב בו בפס"ד למזונות. יצוין, כי להכנסות האישה מעבודה ולהכנסותיה שלא מעבודה – השפעה על גובה הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי. כדי שאישה תהא זכאית לקבל דמי מזונות מהמל"ל עליה לעמוד במבחן ההכנסות – יש תקרות ברורות לפיהן יקבע גובה הקצבה בהתאם להכנסתה של האישה. הקריטריונים הם בין היתר – גילה של האישה, מספר הילדים שיש לה, האם נישאה מחדש אם לאו ועוד.

איך מגישים בקשה למזונות באמצעות המל"ל?

פונים למחלקת מזונות בסניף הקרוב למקום מגורי האישה, כדי למלא טופס בקשה לתשלום עפ"י חוק המזונות.

גביית מזונות דרך ההוצל"פ – מתי?

אישה תוכל לפנות להוצל"פ על מנת לגבות את המזונות בעקבות אי תשלום מזונות כחוק. כשאישה נתקלת בסירוב לתשלום מזונות היא יכולה לפנות כאמור למל"ל, אך זהו פתרון חלקי, מאחר ויכול שיהא מצב בו שיעור המזונות שתקבל נמוך מזה שפסק ביהמ"ש.

מה היתרונות בפניה לגביית מזונות דרך ההוצל"פ?

א. צו מאסר:

•  ניתן לאסור אדם בגין חוב מזונות בהוצל"פ גם ללא ביצוע חקירת יכולת בניגוד לחוב "רגיל".
• אורך המאסר בעקבות חוב מזונות עומד על 21 ימים, למול 7 ימים בחוב "רגיל".
• חייב במזונות יכול לשבת במאסר מדי חודש, באם לא ישלם את המזונות שנפסקו במלואם ובמועד.

ב. בקשות ותשלומים שוטפים:

•  במסגרת חוב מזונות לא ניתן להכריז על חייב כמוגבל באמצעים.
• חוב מזונות לא משתתף במסגרת "איחוד תיקים".
• אין הליך של פריסת תשלומים בעניין מזונות שוטפים.

ג. עיקולים:

• ניתן להטיל עיקולים על רכושו של החייב: מקרקעין, מכוניות משכורת חשבונות בנק, וחסכונות.
• שכר עבודה המוגן בפני חוב "רגיל" לעיקול אינו מוגן בפני חוב מזונות.

כיצד פותחים תיק לגביית מזונות בהוצל"פ?

פונים ללשכת ההוצל"פ, למדור מזונות, כדי לקבל טפסי "פתיחת תיק" מהסוג המתאים. יש לצרף עותק מקורי של פסה"ד או ההחלטה השיפוטית, בתוספת תצהיר שלא נעשה הליך של גבית המזונות דרך המל"ל. קיימת אפשרות להגיש בקשה לפיה סכום החוב יגדל אוטומטית בסכום המזונות שנקבע, ואז לא יהא צורך לעדכן את הסכום מדי חודש. לאחר הגשת הבקשה נשלחת הודעה לחייב בצירוף שובר לתשלום החוב. ההוצל"פ לא ממשיכים בהליכי גביה, אלא רק בהוראת הזוכה.

האם הצעת החוק אכן תזרז גביית מזונות מחייבים?

מה קובעת הצעת החוק? – בבסיס ההצעה נקבע כי סרבני המזונות לא יוכלו לעבוד במוסדות ציבור, ותישלל מהם שורת הטבות של מוסדות ממשלתיים. בנוסף, ההוצאה לפועל תוכל להנפיק לחברות הסלולר צו שיחייב אותן להפסיק את השירותים לסרבני המזונות.

חשוב לזכור, כי תיק מזונות בהוצל"פ הינו מורכב יותר מתיקים אחרים והטיפול בו יכול להימשך שנים. משכך, רבות הנשים שהעדיפו לוותר על החוב, כדי להימנע מהצורך התכוף לטפל בתיק, להגיש בקשות שונות ושלא לומר לשאת בהוצאות הכספיות הכרוכות בניהולו.

עפ"י הצעת החוק החדשה, נשים תוכלנה לפתוח תיק הוצל"פ ולהשאיר את מלאכת הגבייה לאנשי ההוצל"פ, אשר יאתרו מקורות כספיים שונים של החייב וכך יגבו את החוב.

אחד מחידושיה המשמעותיים של הצעת החוק הוא שבחוב מזונות ניתן יהיה להתחיל לפעול נגד החייב גם אם לא הומצאה לו אזהרה, שהיא תנאי מוקדם להתחלת הליכים בהוצל"פ.

האם הצעת החוק טובה או מזיקה?

לדידי, כל הצעה שיש בה כדי לזרז תשלום מזונות ילדים ו/או מזונות אישה הינה הצעה מבורכת. עם זאת, הגבלת עבודה במשרות ציבוריות ו/או הוצאת צווים שיגבילו מתן שירותים מחברות הסלולר – הינן אכן סנקציות משמעותיות, אולם, לא ברור מה יהא משקלן ועד כמה אכן ישפיעו על סרבני המזונות.

שהרי ניתן לרשום בקלות את הטלפון הסלולארי ע"ש בן משפחה או חבר ואז ממילא מאבדת סנקציה זו כל משמעות. יתרה מכך, מה אחוז סרבני המזונות, אשר הינם בעלי משרות ציבוריות או שהינם מעוניינים בקבלת משרות ציבוריות או שהינם זכאים להטבות של מוסדות ממשלתיים?!…..

אם כן, הרעיון הוא רעיון חיובי ביותר, אך נשאלת השאלה – על כמה אחוזים מתוך סרבני המזונות יחולו הסנקציות שבמסגרת ההצעה ויניעו אותם לשלם את חובם בשל האיום שהוטל עליהם?

עם זאת, קובעת הצעת החוק, כי ניתן יהא להתחקות אחר נכסים שברשות בעל החוב בפנייה לרשות המיסים, לרשם הירושה ולאפוטרופוס הכללי וכך תועבר אינפורמציה בדבר נכסים של בעלי החוב מהם ניתן להיפרע את החוב. זהו ללא ספק כלי רב ערך שיאפשר גבייה של בעלי חוב שהינם בעלי רכוש בפועל או בעלי רכוש בפוטנציה.

לבסוף, חידוש נוסף של הצעת החוק הוא בכך שעפ"י ההצעה, מערכת ההוצל"פ תפעל גם לגביית חובות המזונות של בעלי החוב למוסד לביטוח לאומי. כיום, עפ"י החוק, הביטוח הלאומי משלם עבור מזונות הילדים במידה שאביהם מסרב לשלם.