הסכם הורות

מזונות

גבר אשר מחליט להביא ילד משותף לעולם עם מי שאינה זוגתו, צריך להבין את המשמעויות הכרוכות בכך, כמו למשל לעניין מזונות ילדים, שהרי במדינת ישראל, האב הוא אשר חב במזונות ילדו, וגם אם יסכימו ביניהם הצדדים, כי לא תחול כל חבות במזונות על האב, הרי שלילד קמה הזכות העצמאית והנפרדת לתבוע את אביו למזונותיו, ללא קשר להסכמות אליהן הגיעו הוריו. וכך, על האב לדעת כי הינו חשוף לתשלום מזונות ילדו עד לגיל 18 (בתוספת שליש מסכום המזונות בתקופת השירות הצבאי הסדיר).

משמורת

לעניין משמורת ילדים, הרי שניתן לקבוע יחד בהסכם מה יהיו זמני השהייה שיחולו לאחר היוולד הילד ומה תהא מידת מעורבות האב בגידול ילדו. כך למשל, ניתן גם להחליט על בניית מנגנון הדרגתי, לפיו יקח האב אליו את הילד בהדרגה, בהתאם לגילו. יהיו שיחליטו על שיתוף פעולה מלא בבית האם למן ההתחלה. ככל שהרזולוציה של ההסכם תהא גבוהה יותר, כך ימנעו הצדדים ממחלוקות עתידיות. עם זאת, יש לזכור, שלא ניתן לצפות מראש כל תרחיש אפשרי ובחיי היומיום נוצרות סיטואציות מגוונות. אולם, במידה ויש שיתוף פעולה בין הצדדים, הבנה לגבי אופן פתרון סוגיות רלוונטיות, אולי אף קביעת מנגנון של ייעוץ עם מומחה לילדים/הורות וכיוצ"ב, במידה ויעלה הצורך – הרי שקטנה האפשרות למחלוקות בלתי פתירות בהמשך.

חינוך

סוגיית זרם החינוך בו יתחנך ילדם של הצדדים, הינה סוגיה שניתנת לבחינה מראש וקביעה משותפת של הצדדים בהסכם ההורות; שהרי יתכנו מקרים בהם יחזור אחד מן הצדדים בתשובה (או בשאלה) ויחפוץ בשינוי זרם החינוך של ילדו, באופן המנוגד לרצון ההורה האחר. מכאן, שזהו נושא שכדאי לקבל לגביו החלטות מבעוד מועד.

הנטייה המינית

נטייתו המינית של מי מהצדדים אינה עילה לשלילת ההורות והזכות לקיומו של קשר רציף עם הילד. במידה והדברים ידועים מראש וקיימת פתיחות בין הצדדים, הרי שהמלצתי היא לשלב זאת במסגרת ההסכם. זה יכול להופיע כתת פרק בהסכם, שיכלול מספר עקרונות, לפיהם, נטייתו המינית של מי מהצדדים לא תהווה עילה לשלילת זמני השהייה או כל זכות הורית אחרת עימו.

תמ"ש 58210/08 – בש"א 1527/09 – כב' השופטת מילר – ניתן ביום 19.3.09
בתיק זה, נדון עניינן של זוג נשים, שקיימו חיי זוגיות, לאחת מהן נולד ילד ולימים נפרדו השתיים. באותו מקרה נבחן מעמדה של בת הזוג לשעבר, אשר חסרה את הקרבה הביולוגית לקטין, בתביעה לקיומם של זמני שהייה עם צאצא של בן זוג לשעבר.

שם נקבע כי, בהנחה כי בנות הזוג יצרו עבור הקטין מציאות חיים מסוימת, בה שימשה פלונית דמות בחייו של הקטין במידה כזו או אחרת, לפחות במשך כשנה וחצי, ביהמ"ש אינו רשאי, בלי בחינת טובת הקטין וזכויותיו, לנתק באבחת סכין את הקשר בין הקטין לפלונית, ללא כל בירור ענייני במיוחד בעידן בו ניתנת משמעות ל"הורות פסיכולוגית". אם כן, ביהמ"ש דן במושג "הורות פסיכולוגית" ונותן לו משקל בחייו של ילד שגדל משך פרק זמן לא מבוטל עם פלונית, שאיננה אמו. עקרון טובת הילד צריך להיות נר לרגלי ביהמ"ש, אשר חייב לבחון את הדברים לעומקם בראי עקרון זה, על אף קיומן של טענות משפטיות משמעותיות.

התוצאה היתה, כי ביהמ"ש מינה מומחה לגיל הרך, אשר יבדוק את הקטין ואת האינטראקציה בינו לבין פלונית, שאיננה אמו, ויחווה דעתו בשאלה האם אכן מדובר בהורה פסיכולוגי והאם הניתוק, הקיים בפועל, גורם נזק לקטין והאם יש לעבד את הניתוק. ולבסוף, האם טובת הקטין לשמר את הקשר על אף התנגדות אמו והקשיים הצפויים במהלך החיים.

אם כן, עיניינו הרואות, כי אף במקרה בו דובר בבת זוג לשעבר של אם הקטין, כאשר לא מתקיימת הורות ביולוגית, ועל אף התנגדותה הברורה של האם הביולוגית, הרי שביהמ"ש בכל זאת בודק האם תיפגע טובת הקטין מן הניתוק "באבחת סכין" ממי שגידלה אותו יחד עם אמו, לפחות משך שנה וחצי. מכאן, ניתן כמובן ללמוד לעניין הורות ביולוגית מלאה, לגביה, אין כל ספק לעניין זכויות הצדדים לקשר רציף ותקין עם ילדם.

תביעת אבהות

בר"ע 1129/05 – אלמוני נ' פלמונית – ביהמ"ש המחוזי (חיפה)– ניתן ביום 11.12.05
במקרה זה חתמו הצדדים על "הסכם הורות משותפת", בו העלו את רצונם להביא ילד משותף לעולם. בהסכם, התחייב המערער להכיר באבהותו על הילד המשותף שיוולד ולהעניק לו את שמו. המשיבה ויתרה על מזונות הקטין שיוולד. כמו"כ, עוגנה זכותו של המערער לזמני שהייה עם הקטין שיוולד. המשיבה טענה כי כאשר רצתה להרות פנתה לבסוף להליך של הפריה חוץ גופית מתורם זר וכי הקטין אינו בנו של המערער. כמו"כ, סירבה היא בכל תוקף ליתן הסכמתה לביצוע בדיקת רקמות.

ביהמ"ש המחוזי (בהרכב של שלושה שופטים) מגיע פה אחד להחלטה כי נוכח העדויות והראיות בתיק, לרבות המשמעות שיש ליתן לסירובה של המשיבה לביצוע בדיקת הרקמות, הרי שהמערער הינו אביו של הקטין.

ומתוך שיקולי ביהמ"ש בפסק הדין:
בשאלת האבהות נפסק לא אחת כי טובתו של הקטין היא לדעת מיהו אביו מולידו וזכות זו אף הועלתה לדרגה חוקתית. במקביל לכך, הרי שגם לאב זכות מוקנית להכיר ולדעת מיהו יוצא חלציו. טובת הילד הינה לגדול תוך מודעות לזהות האב. גידולו של הילד במסגרת חד-הורית ללא ידיעת זהות האב, הינו, מטבע הדברים, חריג לכלל.

באם יוכר הקטין כבנו של המערער, הרי לא רק שיידע מי אביו, ובכך יגשים את זכותו הבסיסית (החוקתית), אלא יזכה בזכויות נוספות, ביניהן, הזכות לתבוע מזונות מהמערער. בנוסף, הקטין יזכה בקשר עם אביו ועם משפחתו המורחבת של האב. רצונו של המערער בקשר עם הקטין בא לידי ביטוי בבקשות הרבות אשר הגיש לקביעת זמני שהייה עם הקטין וביהמ"ש התרשם, כי מדובר ברצון כן ואמיתי.

וכאמור, נוכח מכלול הראיות שהוצגו בפניו, שוכנע ביהמ"ש כי הוכחה אבהותו של המערער על הקטין ומכאן שהתקבל הערעור והמערער הוכרז כאבי הקטין.