חלוקת רכוש
אנשים מתגרשים בכל מצב. העניין הרכושי יכול להיות אחד השיקולים. יש אנשים שמחכים שהילדים יבגרו ויש מי שמהססים לגבי חלוקת הרכוש ומעדיפים להישאר יחד על מנת שלא יהיו בעלים רק של מחציתו. הרכוש הוא עניין משמעותי וגורם לא פעם לאנשים להישאר יחד. יחד עם זאת, בסופו של יום, אם אדם החליט להתגרש אז חלוקת הרכוש לא תהיה מה שימנע זאת ממנו.
לא כל רכוש ניתן באמת לחלוקה בעין
המקרה הקלאסי – 2 שכירים, דירה, 2 מכוניות וזכויות סוציאליות. זה פשוט ודי ברור איך מחלקים. ניתן להיעזר בשמאי, אקטואר להערכות שווי הנדל"ן והכספים שנצברו משך הנישואין. קל להבין מה עומד לחלוקה במקרה כזה, מה נצבר ע"ש כל אחד מהצדדים, מה נצבר לצדדים יחד ומה יקבל כל צד בגירושין. אבל, יש מקרים רבים בהם לא ניתן באמת לחלק את החברה, הרכוש, העסק לשניים ואין רצון אמיתי של שני הצדדים למכור לצד ג'. האתגר הוא בחלוקת הרכוש במקרים אלו.
ויש מקרים מאתגרים יותר… מה עושים כשיש אופציות, פטנטים, בעלות בחברות, בית השקעות ועוד….
אם יש חברה שמניבה רווחים משמעותיים וצפויה להמשיך להניב הכנסות נכבדות גם בעתיד, הרי שלשני הצדדים יש אינטרס משותף, שהחברה תמשיך בפעילותה ושני הצדדים ימשיכו להנות מפירות העשייה הזו גם לאחר הפרידה. אפשר להגיע להסכם יצירתי בו הצד שאינו פעיל בחברה, ימשיך לקבל תשלומי איזון ו/או מזונות למשך שנים רבות ואף עד לאריכות ימיו ושנותיו וכך למעשה יבוצע חלק מן האיזון הרכושי בין השניים.
חלוקה לא שיוויונית
חשוב לזכור, שבכל מקרה, חוק יחסי ממון מאפשר גם חלוקה לא שיוויונית בנסיבות מסויימות. למשל – כאשר יש פערי השתכרות משמעותיים. ואז ניתן לחלק באופן שמי שמשתכר יותר יקבל למעשה נתח קטן יותר ברכוש.
האם לרוב האנשים יש הסכם ממון?
אנחנו רואים זאת יותר ויותר. זה לא מחוייב המציאות. ברבים מן ההסכמים אנשים מחליטים על הפרדה רכושית מוחלטת. כאן חשוב לשים לב שגם אם יש הפרדה רכושית מוחלטת בשנים הראשונות של הנישואין, כדאי לבקש שיהיה מתווה דינאמי שמאפשר התפתחות בעתיד ויצירת אפשרות עתידית לחלוקה ו/או צבירה של רכוש יחד. זאת, כדי ליצור מצב בו בן הזוג שלא הגיע עם ממון לנישואין, יצליח בכל זאת לצאת מהקשר עם רכוש כלשהו בבעלותו. זה חשוב גם לטובת הילדים כדי שלא יווצר ביום מן הימים מצב של "בית עשיר" ו"בית עני". טובת הילדים מחייבת יצירת איזון גם בהיבט הזה.
ומה קורה אם האקזיט מגיע לאחר הגירושין?
כדאי לנסות לתת על כך את הדעת מבעוד מועד. במידה ולא היתה לכך התייחסות בהסכם, מן הראוי לפעול עפ"י כללי הגינות ולנסות לייתר הגשת תביעות לביהמ"ש. לרוב אנשים יעדיפו שלא יחליטו בעבורם ודרך המלך היא לנסות לסיים המחלוקות בדרכי שלום ונועם. כך, יש גם לצד הנותן שליטה על מה שהוא נותן. אם מדובר בפרק זמן קצר לאחר הגירושין, יהא זה אך הוגן לחלק או לתת נתח כלשהו לבן הזוג שלא זכה להנות מפירות המאמץ שנעשה עוד בתקופת הנישואין. כל מקרה כמובן לגופו.
הסיבות לגירושין – האם יש שוני בין מיליארדרים לאחרים?
הסיבות לא באמת שונות. נראה לרוב בגידות או אהבה שנגמרה או רצון להמשיך הלאה ולחיות את המשך החיים אחרת. יש מי שמתגרש כי הוא חפץ ביצירת שקט עבור הילדים. הסיבות הן אותן סיבות לרוב.
להאזנה לעו"ד מתת פלסנר החל מדקה 10:20
