האם תם מירוץ הסמכויות?
חוק הסדר התדיינויות שנכנס לתוקף בחודש יולי 2016 עתיד היה לשנות את ההתנהלות בתחום דיני המשפחה והגירושין במדינת ישראל. היו שקיוו שעם כניסתו לתוקף, מירוץ הסמכויות לא יתקיים עוד וכי מרבית התיקים יסתיימו בהליכי גישור ו/או מו"מ. האמנם? אם כן, במבט על השנתיים וחצי החולפות, ניתן לומר בבירור, כי לא רק שלא תם מירוץ הסמכויות, אלא שהמירוץ התעצם והתגבר.
בטרם כניסת חוק הסדר התדיינויות לתוקף, מירוץ הסמכויות היה קיים במובן שמי שבחר להגיש תביעה, בחר בערכאה הנוחה לו ולעיתים פיצל תביעותיו בין הערכאה האזרחית לדתית. לאחר הגשת התביעות, לרוב, הערכאה אליה הוגשה התביעה, היא אשר דנה בה. במקרה של הגשת תביעות הדדיות בו זמנית לשתי ערכאות שונות, באותם נושאים, הרי שלאחר דיון בעניין הסמכות, נבחרה הערכאה לה הסמכות לדון באותם עניינים. באותה תקופה, פתיחת ההליך המשפטי היתה בהגשת תביעה או תביעות לערכאה הנבחרת. כך, רכש לרוב מי מהצדדים סמכות לדון בעניין כלשהו בפני הערכאה שנבחרה על ידו.
מתת פלסנר בתוכנית "עושים סדר" 14.6.2014 על הצעת החוק של ציפי לבני להסדרת סמכויות בתי המשפט
כיום, לאחר כניסת חוק הסדר התדיינויות לתוקף, אין עוד אפשרות לפתוח ההליך המשפטי בהגשת תביעות. הצד שהקדים והגיש בקשה ליישוב סכסוך, בוחר את הערכאה המתאימה לו באותה העת. בהמשך, לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים, יוכל מי שפתח את ההליך, לבחור להגיש תביעותיו בין בערכאה בה הגיש הבקשה ליישוב סכסוך מטעמו ובין בערכאה המקבילה. חוסר הוודאות גדל, ההליך המשפטי התארך, הבלבול וחוסר הסדר התעצמו והעלויות ניהול ההליך המשפטי גדלו. מעבר לכך, התווספה תקופה של מספר שבועות או חודשים בה יתאפשרו מספר תרחישים.
בתקופת עיכוב ההליכים יכולים הצדדים לנסות ולהידבר – בין באמצעות עורכי הדין המייצגים אותם ובין בהליך של גישור ע"י מגשר גירושין. יהיו מי שבלית ברירה, יאלצו לפנות בהגשת בקשות בתקופת ביניים זו לקבלת סעדים זמניים ו/או דחופים, שניתן לקבל בערכאות השיפוט. על אף עיכוב ההליכים, החוק מאפשר הגשת בקשות לערכאה הרלוונטית בתחומים שונים כגון – מזונות ילדים וחלוקת זמני שהייה וכן צווים לשמירת מצב קיים ומניעת דיספוזיציות בעולם הרכושי.
תקופה זו מייצרת בעיקר חוסר וודאות גדול אצל הצדדים המתגרשים או נפרדים. הצד שהקדים והגיש הבקשה ליישוב סכסוך, הוא אשר יוביל ויקבע לאיזו ערכאה יוגשו תביעותיו בהמשך. אם לא יעשה כן, בחלוף מניין הימים עפ"י החוק, יאפשר הוא בכך למשנהו להקדימו ולבחור בערכאה השיפוטית הנוחה לו להגשת תביעותיו. מי שהקדימו אותו, למעשה ממתין להחלטת הצד שכנגד ולבחירת ערכאת השיפוט על ידו, כטוב בעיניו.
חשוב להבין, שקיימת חשיבות מכרעת בעניינים מסויימים לבחירת הערכאה הדתית תחת האזרחית ולהיפך והדבר יכול להוביל לפסיקות שונות בתכלית בהמשך הדרך. לכן, עדיין חשוב להיות "הראשון" אשר מגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, שכן כך שומר בידיו מי שפתח בהליך את יכולת הבחירה והשליטה לגבי הערכאה אליה יוגשו תביעותיו ותזמון הגשתן – לפחות בתחילת הדרך – דבר שיהא בעל משמעות רבה בעתיד לבוא.
אם כן, מירוץ הסמכויות חי וקיים. קיימת חשיבות מכרעת להקדים ולהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך במקרה שאין כוונה או יכולת לנהל מו"מ או לקיים הליך של גישור לפרידה ו/או גירושין. כל ענייני מזונות הילדים, המשמורת, חלוקת זמני השהייה וענייני הרכוש והכספים יכולים להידון הן בביהמ"ש לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני. ענייני הגירושין והכתובה יידונו אך ורק בבית הדין הרבני. מכאן, שלא פעם יהיה פיצול של תביעות הצדדים בין ערכאות השיפוט השונות.
בתחילת הדרך, עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, חשוב לבחור במשרד עורך דין גירושין שעוסק בתחום ומכיר את כל רזי דיני המשפחה והגירושין, במיוחד נוכח השינויים המשמעותיים בתחום זה בשנים האחרונות. מעבר לכניסת חוק הסדר התדיינויות לתוקף ביום 19.7.2016, שנה לאחר מכן, ניתנה הלכה תקדימית בתחום מזונות ילדים בביהמ"ש העליון בהרכב מורחב וגם בה היה כדי לשנות באופן משמעותי את הדין הנוהג.
שילוב השפעת החוק החדש וההלכה החדשה הם בעלי חשיבות מכרעת ברבים מן המקרים בבחירת הערכאה בה תוגש הבקשה ליישוב סכסוך. הערכאה האזרחית מחוייבת ומיישמת את הלכת ביהמ"ש העליון האמורה בבע"מ 919/15 באופן מובהק, בעוד בתי הדין הרבניים פוסקים באופן, אשר לרוב אינו מביא בחשבון הלכה חדשה זו בכל הנוגע למזונות קטינים. לכן, בניהול תיק גירושין, בראשיתו, יש חשיבות יתרה לבחינת נסיבות העניין, לרבות – גילאי הילדים, השתכרות הצדדים, חלוקת זמני השהייה הקיימים או הצפויים ועוד. כל זאת, עוד בטרם בחירת הערכאה אליה תוגש הבקשה ליישוב סכסוך.
