פסיקה תקדימית – מזונות ילדים – 21.4.2019
האם ניתן להפחית את דמי המזונות של הילדים שנקבעו בהסכם או נפסקו לאחר סגירת תיק הגירושין?
ביום 1.7.2018 קבע כב' השופט עובד אליאס (ביהמ"ש לענייני משפחה, פתח תקווה) לראשונה בישראל, כי ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 ע"י ביהמ"ש העליון ביום 19.7.2017 מהווה שינוי נסיבות בתיקים סגורים.
זוהי מהפכה ופסיקה פורצת דרך, לה זכינו בתיק שהתנהל משך מספר שנים במשרדנו. בע"מ 919/15 החיל את עקרון השיוויון בדיני מזונות ילדים מעל גיל 6.
השיוויון יחול במקרים בהם חלוקת זמני השהייה בין ההורים שווה או כמעט שווה וכן השתכרות הצדדים דומה או זהה.
לאחר שניתן פס"ד זה של ביהמ"ש העליון, היה חשש מהצפת המערכת בתביעות להפחתת מזונות, במטרה לפתוח הסכמים ופסקי דין בתיקים סגורים.
כב' השופט אליאס, בפסיקתו התקדימית מ-1.7.2018, אימץ את עקרונות השיוויון והצדק והחיל את ההלכה החדשה של ביהמ"ש העליון גם על תיקים סגורים.
עוד קבע כב' השופט אליאס, כי אין להבחין בין מי שההליך המשפטי שלו נסתיים בהסכם למי שעניינו הסתיים בפסק דין.
כמו"כ, נקבע, כי די בשינוי ההלכה בביהמ"ש העליון כשינוי נסיבות יחיד על מנת להפחית את מזונות הילדים.
המשמעות הפרקטית הינה, כי עד לאותה עת, נטל תשלום המזונות היה מוטל על כתפי האבות בלבד. מאז שינוי ההלכה בעליון, בהינתן שכר דומה או זהה וחלוקה זהה או דומה של זמני השהייה עם הילדים, הרי שיחול שיוויון בנשיאה בנטל מזונות הילדים והצדדים ישאו יחד בנטל זה.
המדובר בתוצאה ראויה והוגנת, המיישמת את עקרון השיוויון בתחום דיני מזונות ילדים בישראל. חשוב לציין, כי בטרם ניתן פסק דינו של כב' השופט אליאס וגם לאחר, ניתנו פסיקות סותרות, שקבעו שאין בשינוי ההלכה בעליון כדי לאפשר פתיחת תיקים סגורים.
היו שופטים שהבחינו בפסיקותיהם בין מקרים שנסתיימו בהסכם למקרים שנסתיימו בפסק דין.